האם אתם אלרגיים ללחם שלכם?

הבטן שלכם נפוחה וכואבת? אתם סובלים מגזים, הפרעות בעיכול או אנמיה, קשיים בנשימה, פריחה על העור, או סתם חולים לעתים קרובות? אם כן - ייתכן שאתם מגלים רגישות לקבוצת המזונות הבסיסית ביותר בתפריט: לחם, עוגות, עוגיות, פיתות ושאר מזונות שמכילים חיטה ושמרים.

 

אכילת לחם, כך מתברר, יכולה לגרום לקשת רחבה של תופעות - החל מאי נוחות מתמשכת וכלה במחלה של ממש. מחקרים מגלים כי החיטה, שהיא המרכיב העיקרי בלחם, תופסת מקום של כבוד בין המזונות שגורמים לאלרגיות. למרות זאת, רוב הרופאים לא ישלחו אתכם לבדיקת רגישות לחיטה, משום שרובם אינם מודעים לבעיה.

 

רגישות לחיטה ולמוצריה מתפתחת אצל אנשים שונים ברמות שונות של עוצמה. בקצה האחד של הסקאלה נמצאים אנשים שסובלים מתופעות אלרגיות, כמו פריחה על העור, בטן נפוחה, קשיי עיכול ואפילו הפרעות קשב וריכוז, וכן אנשים הסובלים מקנדידה - פטרייה שנוצרת מצמיחת יתר של שמרים. בקצה השני אפשר למצוא את חולי הצליאק, שאכילת חיטה עלולה אף לסכן את חייהם.

 

לדבריו של הגסטרואנטרולוג ד"ר נחום וייסמן, מנהל היחידה לתזונה קלינית במרכז הרפואי ת"א, לא כל המקרים הללו תואמים את ההגדרה הרפואית לאלרגיה. "רוב הסימפטומים האלה נובעים מכך שחלק מהפחמימות שבמזון לא מתפרק ונספג בחלק העליון של המעי ובהמשך מתפרק, יוצר גזים ואי נוחות. ייעוץ רפואי תזונתי מתאים יכול להקל על חלק ניכר מהסימפטומים הללו".

 

"החיטה היא מזון חדש יחסית בתולדות האנושות", קובע ד"ר דני קרת, מרכז המגמה לנטורופתיה בבית הספר לרפואה משלימה שליד המכללה למנהל. "עד לפני כ-10,000 שנים היא לא נכללה במזונו של האדם, שניזון בעיקר מבשר ציד ומליקוט מזון צמחי, וגופו היה מותאם לעכל מזונות כאלה. עם השנים שינה האדם את תנאי הסביבה, למד לייצר מזון, כולל חיטה, אבל המבנה הגנטי שלו לא השתנה. התוצאה היא שהיום, כאשר חלק גדול מהמזון שלנו מורכב מחיטה, יש יותר ויותר אנשים שעלולים לפתח אליה רגישות".

 

הרגישות לחיטה גדולה במיוחד בגיל צעיר, אומר ד"ר קרת. "מאחר שהחיטה היא מזון דומיננטי בתרבות שלנו, הסיכוי לפתח אליה רגישות גדול. עקרונית, ככל שהחשיפה למזון הזה מתרחשת בגיל מוקדם יותר ובתכיפות גבוהה יותר, כך גדל הסיכוי לפתח אליו רגישות".

 

פיטר ג'י ד'אדאמו, גורו אמריקאי לענייני תזונה, מייחס לחיטה המון רעות חולות. בספרו המצליח "אכול לפי סוג הדם שלך", הוא קובע שאכילת חיטה מתאימה למעט מאוד אנשים. עוד הוא טוען, שהוא וצוותו בדקו דגימות דם של אלפי אנשים, בניסיון למצוא קשר בין סוג הדם לבין המזון שהנבדק צריך לאכול. מתוצאות הבדיקות הסיקו כי אכילת מוצרי חיטה מתאימה אך ורק לבעלי סוג דם AB.

 

ד"ר וייסמן מדגיש, שעד היום לא נעשו עבודות מבוקרות המוכיחות את הצורך בהתאמה תזונתית לסוג הדם. "כל התיאוריות האלה מבוססות על רשמים קליניים אך לא מבוקרים", הוא טוען.

 

אלרגיים בעיקר לגלוטן

 

את רוב הצרות שגורמת החיטה מייחסים המומחים לחלבונים שהיא מכילה, שהבולט בהם הוא הגלוטן. אבל יש אנשים שמפתחים רגישות לחלבונים אחרים, כמו הלקטין. ד"ר קרת: "רגישות ללקטין עלולה לגרום לפגיעה בדפנות המעי, ולכך שחלקי מזון שונים יעברו ישירות לזרם הדם". החשיפה לחלבוני החיטה אחראית להיווצרות אלרגיות ורגישויות, לעתים כבר לאחר חשיפות מעטות, ולפעמים רק לאחר חשיפות חוזרות ונשנות. ככל שהחשיפה למזון מסוים תכופה יותר, הסיכוי שלו להפוך לבעייתי עולה.

 

הרגישות לחיטה כוללת תופעות שונות, כגון כאבי בטן, פריחה על העור, עייפות, נפיחות, מיגרנות ועוד. בכל מקרה, התוצאה היא פגיעה בגוף ובאיכות החיים. כאשר התופעות הללו מתחילות מיד לאחר החשיפה הראשונית לגלוטן או לחלבונים אחרים, קל יותר לדעת שמדובר באלרגיה. אבל כאשר הנזק מתפתח לאחר שנים, יש קושי לקשר בין התגובה האלרגית לבין מזונות עם חיטה.

 

"גם אם אי אפשר להצביע על תופעה אלרגית במובן המסורתי של המילה", אומר ד"ר קרת, "החיטה תופסת את המקום השני בדירוג המזונות שאנשים מבוגרים מפתחים אליהם רגישויות, מיד אחרי החלב. לכן, אני ממליץ לכל אדם שסובל מהפרעות עיכול, ואפילו ממיגרנות, לנסות להפסיק לצרוך מוצרי חיטה ולראות איך הוא מרגיש. אם הסיבה היא רגישות לחיטה, רוב הסימפטומים ייעלמו".

 

לפני מספר שנים בוצע בגלזגו שבסקוטלנד מחקר, שבמהלכו נבדקו 166 אנשים שהתלוננו על בעיות עיכול. ל-80 מהנבדקים הוציאו מהתפריט את כל המאכלים המכילים חיטה, ובמקביל העניקו להם טיפול הומיאופתי. כל האחרים קיבלו רק טיפול הומיאופתי.

 

ד"ר מרדכי הוכברג, תזונאי: "תוך שלושה חודשים דיווחו הנבדקים שלא אכלו מוצרי חיטה, שכל הסימפטומים מהם סבלו, כמו עייפות, גזים, הפרעות בעיכול ובקצב הלב, נעלמו. בקבוצה השנייה, לעומת זאת, לא חל כמעט כל שיפור".

 

אורית וייס, דיאטנית קלינית, לא ממהרת להמליץ על הפסקה גורפת של אכילת חיטה ונגזרותיה. קודם, היא ממליצה, רצוי לעבור בדיקת אלרגיה שתוכיח שאתם סובלים מרגישות. זאת משום שהמוצרים הללו מכילים גם סיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים, שחשובים לגוף.

 

"מי שחייב להוריד מהתפריט מוצרים המכילים חיטה", אומר ד"ר קרת, מומלץ לו להוסיף במקומם מוצרים חלופיים, כמו פריכיות אורז, לחם שיפון ותירס".

 

הפטרייה שצומחת על שמרים

 

חלק מהאנשים שסובלים ממזונות המכילים חיטה, מפתחים את הבעיה בעקבות צמיחה של קנדידה במעיים - פטרייה שנוצרת משמרים. השמרים קיימים במערכת העיכול של כל אחד, אבל במצב נורמלי אין הם גורמים נזק. הבעיה מתעוררת כאשר הם משגשגים וצומחים, וגורמים לשורה של בעיות בריאות, כמו חולשה כללית, ירידה בחשק המיני, הופעת פטריות בפה, גזים בבטן, עוויתות במעיים, זיהומים בנרתיק ובשלפוחית השתן, דיכאון, עצבנות, קושי בריכוז, ותפקוד חיסוני ירוד.

 

הקנדידה צומחת וגדלה עקב תזונה לקויה, מתח, שימוש בתרופות מסוימות, כמו סטרואידים, תרופות נגד כיבי קיבה וגלולות למניעת הריון, אך בעיקר אנטיביוטיקה. ד"ר מייקל מוריי, מחבר האנציקלופדיה לרפואה טבעית: "אנטיביוטיקה הורגת חיידקים, גם ידידותיים לגוף, ובכך היא מפרה את האיזון בגוף. כתוצאה מכך אין מי שיבלום את צמיחת הקנדידה. זאת הסיבה שמאז הוחל השימוש הרב באנטיביוטיקה, גברו מאוד זיהומי השמרים".

 

עם זאת, יש חילוקי דעות בין המומחים באשר לתפוצתה. התזונאי ד"ר עדי סאקר, טוען שבגלל הלחות הגבוהה בישראל נמצאת הקנדידה, שאוהבת לחות, אצל כ-80 אחוז מהתושבים. אבל התזונאי ד"ר אלכס מאור, מנכ"ל סולגאר, יצרנית ויטמינים, מינרלים וצמחי מרפא, טוען כי בישראל, כמו במדינות המתועשות, רק כשליש סובל מהבעיה. מומחים אחרים טוענים, שמדובר בפטרייה נדירה ביותר, שמופיעה רק אצל אנשים שמערכת החיסון שלהם נפגעה קשה במיוחד.

 

כך או כך, אם יש לכם סיבה להאמין שאתם סובלים מקנדידה, תוכלו לעבור בדיקות לאבחון הבעיה. האבחנה, יש לזכור, לא פשוטה, ובדרך כלל כרוכה בלקיחת תרבית צואה, או בבדיקת דם שמטרתה לגלות אם יש רמות גבוהות של נוגדנים לקנדידה בדם. כדי לפתור את הבעיה יש צורך בטיפול תרופתי, אבל גם בהימנעות ממושכת מאכילת מזונות שמעודדים את צמיחתה, כמו מאכלי חיטה וסוכרים. כן יש ליטול תוספי מזון רבים.

 

אם הבדיקות לא גילו את הימצאות הקנדידה והרופא שלכם עדיין מניח שזו הבעיה ממנה אתם סובלים, תוכלו לפנות לטיפול נטורופתי. "הטיפול הזה הוא בעיקר תזונתי, והוא כולל דיאטה חריפה של כחצי שנה, שבמהלכה נמנעים מכל מזון שיש בו שמרים, סוכר ופירות, ונוטלים תוספי מזון", אומר ד"ר קרת. "גרסה מתונה יותר כוללת דיאטה ללא סוכרים ומזונות המכילים שמרים, אלכוהול, גבינות עם עובש, פירות יבשים, בוטנים, ומוצרי חלב המכילים לקטוז".

 

ד"ר נחום וייסמן מאשר, שפטריות אכן קיימות בקביעות במערכת העיכול והן מתחזקות במצבים שבהם משתנה שיווי המשקל במעי עקב שינויים בחומציות תוכן המעי. אחד הביטויים לכך הוא החיפוי הלבן על הלשון בזמן לקיחת אנטיביוטיקה. עם זאת הוא טוען: "צמיחת קנדידה בדם היא נדירה, וקשורה לרוב למצבים של תת-חיסון ומחלות קשות ולא ניתנת לאבחון בבדיקת דם טרי במיקרוסקופ".

 

צליאק - המחלה הסמויה

 

אבל מי שסובלים מהחיטה יותר מכל הם חולי הצליאק, "כרסת" בעברית, על שם הבטן הנפוחה שאופיינית לילדים החולים בה. צליאק היא מחלה תורשתית, שבמהלכה, בעקבות חשיפת החולה לגלוטן, תוקפת המערכת החיסונית של החולה את רקמת המעי, יוצרת דליפה במעיים, ומורידה פלאים את יכולת הספיגה של הוויטמינים והמינרלים בגוף. העובדה הזאת מובילה לשורה של סיבוכים בריאותיים, כולל אנמיה, הידלדלות העצם, קושי להיכנס להריון אצל נשים ובעיות פוריות אצל גברים, ואף סיכון גבוה לגידולים ממאירים.

 

מספר האנשים המאובחנים כסובלים מצליאק נמצא בעלייה מתמדת. "בעבר חשבו שאחד מכל אלף בני אדם בישראל לוקה בה", אומר ד"ר שמעון רייף, מנהל היחידה לגסטרו-אונקולוגיה ילדים בבית החולים דנה. "היום, בזכות המודעות הגדלה של הציבור לנושא, אנחנו יודעים שמדובר בהרבה יותר אנשים - כנראה אחד ממאה".

 

אצל רבע מהחולים אין למחלה כל סימפטום חיצוני והיא מתפרצת רק בגיל מבוגר, אומרת ד"ר אפרת ברוידא, מנהלת יחידת גסטרו ילדים בבית חולים אסף הרופא. ד"ר ברוידא גורסת שהתפרצות המחלה בגיל מבוגר מעידה כי האדם היה חולה סמוי כל חייו, אבל לא היה מודע לכך. "חולים סמויים שממשיכים להיחשף לגלוטן מחמירים את מצבם ומסכנים את חייהם. לפיכך חשוב לאבחן את המחלה מוקדם ככל האפשר", היא אומרת. הסימפטומים האופייניים למבוגרים כוללים שלשולים, ירידה לא מוסברת במשקל והידלדלות העצמות.

 

עידן שפר סובל מצליאק מלידה. כשהיה בן תשעה חודשים לקחה אותו אמו, רקפת שפר, היום ראש עמותת חולי הצליאק בישראל, לרופא ילדים, לאחר שקצב הצמיחה שלו נראה לה איטי מדי. הרופא ביטל את דאגתה וטען שהיא "סתם עושה עניינים". רק כשהיה עידן בן ארבע וחצי אובחנה אצלו המחלה. היום, כששפר מעורה יותר בנושא ומכירה חולים רבים, אין לה ספק שאנשים רבים נוספים סובלים מהבעיה אך אינם מאובחנים.

 

אורית וייס, דיאטנית קלינית: "יש לי מטופלים שסבלו במשך שנים מאנמיה, ואובחנו כחולי צליאק רק בגיל 40, 50 או 60. איש לא ניסה לברר את הסיבה לאנמיה ופשוט נתנו להם תוספות של ויטמין B12 וברזל".

 

עם זאת, מתברר שיש דרך למנוע את התפתחות המחלה. ד"ר מייקל מוריי, ממחברי "האנציקלופדיה לרפואה טבעית": "מחלת הצליאק נוטה להתפרץ עד גיל שלוש, או מגיל 30 ומעלה, אבל תינוקות יונקים כמעט שאינם מפתחים אותה. מחקר שנערך באחרונה מראה שהנקה, בצד דחייה של מתן תוספות מזון לתינוק, הם הצעדים העיקריים המפחיתים את הסיכון להופעת צליאק".

 

לכל מי שיש קרוב משפחה חולה בצליאק, יש סיכוי של עשרה עד 18 אחוז לפתח אותה בעצמו. כאשר יש חשד להתעוררות המחלה, יש לגשת לרופא המשפחה ולבקש הפניה לדיאטנית. אחר כך יש להתחיל, בהנחייתה, להוריד מהתפריט מרכיבים המכילים חיטה. אם מבחינים בהקלה, יש לדרוש בדיקות נוספות, לגילוי נוגדנים לגלוטן. לשם כך יש לערוך בדיקות דם לפני, וביופסיה (לבדיקת מצב המעי).

 

ד"ר ברוידא: "יש חולים סמויים שהביופסיה שלהם תקינה, אבל בדיקת הדם שלהם חושפת נוגדנים לגלוטן. אנשים כאלה חייבים להיות במעקב רפואי, כי הם עלולים לפתח צליאק. עליהם לקרוא בקפידה רבה את התוויות שעל מוצרי המזון ולהיזהר, במיוחד כשמדובר בתרופות נגד דלקת, חום וכאבים, העלולות להכיל גלוטן".

 

אנשים שאובחנו כסובלים מצליאק, אומרת שרית שקולניק, דיאטנית ויועצת בחברת סולגר, חייבים להוציא מהתפריט שלהם את כל המוצרים המכילים גלוטן, וגם מוצרי חלב ושומנים. "ההגבלות על מוצרי חלב ושומנים הן זמניות, אבל האיסור על צריכת מוצרים המכילים גלוטן, הוא לכל החיים. "במקום זה יכולים חולי צליאק לאכול תירס ואורז, תפוחי אדמה, סויה, דוחן ועמילן תירס (קורנפלור). כן חשוב להיזהר מבשרים מצופים בפירורי לחם או קמח, שניצלים מוכנים, רטבים, וויסקי ובירה שעשויים משעורה".

 

מי שלא יטפל במחלה בקפידה רבה, היא מזהירה, עלול לחלות במחלות קשות, כמו ירידת צפיפות העצם, בעיות פוריות, אבל הסכנה הגדולה מכל היא גידולים ממאירים, בעיקר במערכת העיכול.

 

איך תדעו שאתם אלרגיים?

 

שש בדיקות שונות עשויות לספק לכם תשובה, האם אתם אלרגיים לחיטה או לא:

 

בדיקת תבחיני עור: הבדיקה נערכת בכל קופות החולים ובמהלכה מטפטפים על העור תמציות של אלרגנים שונים, ביניהם חיטה. לאחר מכן שורטים את העור במחט. אם יש לנבדק נוגדנים לאלרגן, תופיע במקום השריטה נפיחות תוך 15 דקות.

 

בדיקת נוגדנים בדם: בחלק מקופות החולים אפשר לעבור בדיקת דם, שמאבחנת נוגדנים ל-26 פריטי מזון שונים. את הבדיקה עוברים לאחר בקשה, ומחירה כ-1,000 שקל.

 

בדיקת דם באנגליה: ניתן גם לשלוח בדיקה למעבדת "ניוטרון" שבאנגליה. במעבדה יבדקו רגישות ל-93 פריטי מזון שונים. העלות: כ-2,000 שקל.

 

אין כמו בבית: כדי לחסוך את עלות הבדיקה, אפשר להפסיק לתקופת ניסיון לצרוך מזון עם חיטה. אם הסימפטומים המטרידים נעלמים, נראה שהוא סובל מרגישות לחיטה.

 

תגובה חשמלית: שלושה מכשירים - "ביקום", "ביו רזוננס" ו"הולופטיה" - מאבחנים רגישות למוצרי מזון בבדיקה ממוחשבת, המודדת את התגובות החשמליות של הגוף. את הבדיקה ניתן לבצע רק אצל מרפאים שמתמחים בנושא.

 

קינגסיולוגיה יישומית: שיטה אלטרנטיבית, שכרוכה בבדיקת התנגדות השריר לאלרגנים. הבדיקה מתבצעת במרפאת שאנן שבתל אביב (טל': 03-5610799).

 

יועץ "מנטה", הגסטרואנטרולוג ד"ר נחום וייסמן מעיר: "בדיקת הדם לרגישות למזונות הוכחה כיעילה רק אם היא נעשית בשיטת TSAR. לעומת זאת, לא נעשו עבודות מבוקרות להוכחת יעילותן של בדיקות אלרגיה למזון על פי תגובות חשמליות או בדיקות קינסיולוגיות".

 

לחם, פסטה ובעיות ריכוז

 

ילדים שאוכלים הרבה לחם, בייגלך, ביסקוויטים ופסטות, ועם זאת אינם מתפתחים בקצב תקין ונראים תשושים, מנומנמים ומנותקים, עלולים לסבול מרגישות לחיטה, שפוגעת בהתפתחותם השכלית.

 

"החלבון המצוי בחיטה פועל על המוח כרעלן", מסביר ד"ר רונלד ל. הופמן, המנהל הרפואי של מרכז הופמן בניו יורק. בחוברת בשם "הפרעות קשב והתנהגות בילדים" הוא מביא את סיפורו של ג'מאל בן הארבע, שהגיע למרפאתו לאחר שסבל מקשיים בהקשבה וריכוז. כשהופמן שאל אותו מה הוא אוכל, התברר כי ג'מאל מקבל פנקייקס בבוקר, לחם וחמאה בצהריים, וכעכים וספגטי בערב.

 

ד"ר הופמן: "דפוס האכילה הזה הדליק אצלי נורה אדומה. ואכן, התברר שג'מאל רגיש לכל מוצרי החיטה, וכשהוא אוכל אותם, המרכיבים בתוכם שלא עוכלו כראוי הופכים לרעלנים, חודרים למחזור הדם ועושים את דרכם למוחו. התוצאה: עייפות ובלבול, נפיחות ועצירות".

 

כשנאמר להורים מה מקור הבעיה, הם טענו שאם יורידו את הפחמימות ממזונו, הילד יסרב לאכול. רק לאחר שג'מאל נשלח לבדיקה מקיפה יותר, שגילתה כי הוא סובל מרמות גבוהות במיוחד של פפטידים (חלבונים שמצויים בחיטה ועלולים לפגוע בפעילות המוח), השתכנעו ההורים לשנות את תפריטו. אחרי כמה ימים קשים נגמל ג'מאל מחיטה והחל לאכול אורז, בשר ושעועית. תוך תקופה קצרה נעלמה העצירות, התנהגותו השתפרה והוא החל להיות קשוב ופעיל.