פטנטים במטבח

מרק צח
חלבון של ביצה יכול לעזור לכם לנקות את המרק שלכם מכל מיני חלקיקים צפים המעכירים אותו: שופכים את החלבון לתוך המרק הרותח, הוא מתקשה ומתרכז בשכבה העליונה של המרק, וסופח אליו את כל הדברים הקטנים שמעכירים את המרק. בעזרת כף גדולה, מסלקים את החלבון ואת כל מה שצמוד אליו, ונשארים עם מרק צח וצלול.

שמנת מתוקה
כשמקציפים שמנת מתוקה ורוצים להמתיק אותה, מוסיפים את הסוכר רק אחרי שהיא כבר התייצבה ותפחה, ואז היא עולה ותופחת עוד יותר. אם מוסיפים את הסוכר מלכתחילה, יש למקצפת פחות נפח.

תפוח אדמה אפוי בתנור
נכון שמאז פלש המיקרוגל לחיינו, תפוחי האדמה במיקרו הפכו ללהיט שדחק את רגלי תפוח האדמה האפוי בתנור, וזאת בעיקר בגלל משך הזמן הארוך הנחוץ לאפיה בתנור.
הנה פטנט שיקצר לכם את משך האפייה, במקרה ואתם, כמוני, לא מחסידיו הגדולים של מכשיר המיקרוגל: הרתיחו קומקום מים, הניחו את תפוחי האדמה בקערה גדולה, צקו עליהם את המים הרותחים וכסו את הקערה. השהייה של 10-15 דקות במים הרותחים, תקצר את משך האפיה כמעט בחצי.

טיפות חלמון שצנחו לחלבון
מכירים את זה שהפרדתם כמה ביצים לחלמונים ולחלבונים, וטיפה או שתיים ממזרות ומסוכנות של חלמון צנחו לחלבון המיועד להקצפה? תשכחו מלהקציף, זה פשוט לא ילך..
פטנט טוב לטיפות חלמונים שנכנסות לחלבונים ומקשות בהקצפה. בדרך כלל לוקח המון זמן עד שמצליחים לדוג אותם עם כפית. הפטנט הוא מתוכנית של אודטה. לוקחים חצי קליפת ביצה שבורה ומקרבים אותה לטיפת החלמון הסוררת ו"דגים" אותה. לא להאמין, אבל הטיפה כאילו "נשאבת" פנימה. (לא יודעת, אולי יש לה איזה זיכרון מהרחם?) זה עובד תמיד.

גירוד גבינה
למתכונים שדורשים מעט גבינה מגורדת - משתמשים בדרך כלל במגרדת, פומפייה, נכון? אני בכל אופן עושה כך.
לכמויות גדולות יותר של גבינה מגורדת - אני משתמשת במעבד המזון, ושומרת את כל הכמות המגורדת בשקית אטומה במקפיא. אבל אם צריך פה ושם קוביית גבינה מגורדת, הכי פשוט לגרד על המקום. הרבה פעמים, בעיקר בגבינות רכות מאד, הגבינה נדבקת לפומפייה משני הצדדים וכמות לא מבוטלת מתבזבזת.
הפטנט - לרסס את הפומפייה משני הצדדים בתרסיס שמן. ממש קצת. זה ימנע מהגבינה להדבק למתכת, והיא תחליק למטה אל קערת הגירוד..

כמו חיילים במסדר
כשצריך לקרוץ עוגיות מגוש בצק, או לחמניות עגולות למשל, ורוצים שלכולן יהיה גודל אחיד ומראה ייצוגי - הכי טוב זה להשתמש באיזה כלי עזר, ולא לסמוך על טביעת העין.
יש שני מכשירים שיכולים לעזור לנו בכך:
לעוגיות קטנות, כדאי להשתמש בכף-פאריזיאן, זו שאנחנו קורצים את העיגולים הקטנים של אבטיח או מלון. מכירים? מחזיקים גוש בצק ביד, בעזרת הכף 'חופנים' עיגול בצק, אם קשה לו להשתחרר אחר כך מתוך הכף - תלוי בסוג הבצק ובמידת הדביקות שלו - אז עוזרים לו על ידי נקישה עם הכף על השולחן, עושים לעוגייה גימור על ידי גלגול ביד.
ללחמניות, או לעוגיות יותר גדולות, אפשר להשתמש בכף של הגלידה, זו שעושה את צורת הכדורים..
אחר כך מסתכלים על המגש ונהנים מהמראה האחיד, באמת כמו חיילים בשורה - הכל בגודל ובצורה שווים, המראה יפה ומקצועי, כאילו הכל יצא מפס ייצור מתקדם.

פעולת ריכוך לעוגיות קשות
קרה לכם פעם שאפיתם עוגיות, והן יצאו קשות לנגיסה, ומי שמתעקש לגרוס אותן מסתכן בביקור בלתי צפוי אצל רופא השיניים ? אולי שכחתם אבקת אפיה... אולי אפיתם יתר על המידה... אולי המעטתם בכמות הנוזלים? לא משנה מה בדיוק הסיבה - דעו לכם שהמצב הוא לא בלתי הפיך. לא לאבד תקווה. הכניסו את העוגיות לשקית ניילון גדולה, דחפו פנימה פרוסת לחם טרי, סגרו את השקית והניחו למשך לילה. העוגיות תספוגנה אליהן את הלחות של הלחם, ולמחרת תהיינה רכות ומתאימות לאכילה..

מרק שמן מדי?
כשמבשלים מרק עוף למשל, והעוף מפריש כמויות אדירות של שומן, רצוי להפטר מהשומן המיותר ולא להכניסו אלינו לגוף. ישנן כמה דרכים לעשות זאת. יש המחכים ליום המחרת, אחרי שציננו את מרק העוף במקרר, ואז פשוט מרימים מעל פני המרק את שכת השומן שהתקשתה, וזורקים אותה. יש כאלה שעומדים עם כף גדולה, ואוספים מעל פני המרק את שלוליות השומן הצפות במים. מלאכה סיזיפית לכל הדעות.
הפטנט - תנו לעלה חסה לעשות את העבודה במקומכם.. מעל לכל מרכיבי המרק, בראש הסיר, שימו עלה חסה גדול. העלה יספוג אליו את כל השומנים, ואז תוכלו להסיר אותו החוצה מתוך המרק. אם עלה אחד לא מספיק לספוח את כל כמות השומן, אחרי שתוציאו את העלה הראשון, הכניסו עלה שני, שיסיים את המלאכה. העלה נהיה סמרטוטי ושמנוני, ממש כמו מפית נייר שסופגת שמן. החסה חסרת טעם בבישול, והיא לא תקלקל או תפריע לטעם המרק.
פטנט נוסף - לזרוק מספר קוביות קרח למרק. כל השומן יתקבץ מיד מסביבן, ותוכלו להוציא בקלות עם כף לפני שכל הקרח יימס. זה כמובן מוריד את טמפרטורת המרק, אז צריך יהיה לחמם שוב כדי להגיש בטמפרטורה נכונה.

חריף עד דמעות
קרה לכם פעם שאכלתם משהו, בטעות או שלא בטעות, והוא היה כל כך חריף עד שבאו דמעות לעיניכם? עם כף היד אתם 'עושים רוח' על הפה תוך מילמול 'וא וא וא וא' ומסביבכם כולם מגישים לכם מים, ולחם, והבעירה לא פוסקת?
אז יש פטנט. בפעם הבאה, חפשו מיד את המלחייה. שפכו קצת מלח לתוך היד, ולקקו אותו עם הלשון. החריפות תיעלם מיד.
נכון שאחר כך תצטרכו להתמודד עם הטעם המלוח, אבל לפחות בלי דמעות..

שמן שומשום
יש לכם שמן שומשום בארון המטבח? אם לא - הגיע הזמן שיהיה! שמן שומשום משדרג המון מאכלים, בעיקר ירקות מוקפצים וסלטים. אבל, אני רוצה לספר על שימוש אחר שאני עושה בו.  בערך פעם בשבוע, אחרי מקלחת חמה בה גם חפפתי את השיער, והפנים שלי אדומות מהמים החמים, וכל הנקבוביות פתוחות מהחום והאדים, אני מורחת על הפנים מעט שמן שומשום.
איזה הרגשה טובה זה עושה לעור.. על הדרך זה בטח גם מזין אותו בכל מיני דברים חשובים.. שעות אחר כך אני עוד צובטת לי על העור ונוגעת בו, כדי להתענג על המגע הקטיפתי שזה מקנה לו..
אני ממליצה לנסות, אבל!! שלא יהיה בסביבה אף בן זוג שירכון לעברך להדביק נשיקה, כי אז יהיה נדמה לו שהוא מנשק חביתה.. פשוט הריח של שמן השומשום הוא ריח של אוכל שאוכלים, ולא של משהו שמנשקים.. הריח מתנדף כעבור שעה קלה, אבל הרכות של העור נמשכת שעות ארוכות.

תבשיל מלוח מדי
קרה לכם שנשפך לכם יותר מדי מלח לתבשיל ? אתם טועמים על קצה הכף, ומתחלחלים מהמליחות... אם תגישו ככה, לפעמים יסתפקו בלהגיד שאתם מאוהבים, אבל לפעמים גם ישאירו את הצלחת על השולחן, לא אכולה, וזה .
הפטנט - להוסיף לתבשיל תפוח אדמה גדול, חצוי לשניים, ולתת להתבשל ביחד מספר דקות. תפוח האדמה סופח אליו את המליחות היתרה. ככל שתבשלו יותר, ככה יותר מלח ייספג בתפוח האדמה, כך שאם זה למשל מרק או תבשיל שבישול ממושך לא מזיק לו, בשלו עד שתפוח האדמה רך. אם בישול יתר יהרוס לכם את התבשיל - הסתפקו רק בכמה דקות.
את תפוחי האדמה שולפים החוצה בשלמותם, הם לא שייכים לתבשיל. אפשר אחר כך לאכול אותם בנפרד, אבל זה כבר סיפור אחר. כשתטעמו שוב את התבשיל שהקדחתם - תגידו שהוא הרבה פחות מלוח..

ריבה זורמת
במתכוני עוגות ועוגיות בהם משתמשים בריבה כמילוי, אני נוהגת להוסיף קצת אבקת ג'לי אינסטנט באותו צבע וטעם של הריבה. ג'לי תות לריבת תות שדה, ג'לי מישמש לריבת משמש וכו'.
מלבד חיזוק לטעם, הג'לי תורם גם למרקם יותר יציב של הריבה ומונע ממנה לנזול החוצה מתוך המאפה. הכמות? בערך כף אחת ג'לי לכל כוס ריבה.

לא עוד ביצים סדוקות
מכירים את הבאאסה שאנחנו שולקים ביצים שתהיינה קשות, ובמקום לקבל ביצה שלמה ויפה, אנחנו מקבלים קליפה מבוקעת, זרמי חלבון פורצים החוצה ומתקשים בכל מיני צורות אמנותיות, וכשמקלפים - פתאום פורץ נהר של מים חמים מתחת לקליפה? איזו מכה זאת. לכל אחת יש את הפטנט שלה לנסות ולמנוע ביצה מלהיסדק. אני למשל נוהגת להוסיף מלח למי הבישול, ואל תשאלו אותי איך ולמה - אבל זה עובד.
ב - 90% מהמקרים הביצים נשארות שלמות.
טיפ לפטנט בינלאומי: כדי למנוע בריחת התוכן מביצה סדוקה בעת ההרתחה, יש להוסיף מקל גפרור (ללא הראש) לתוך המים הרותחים. התוכן - אפילו אם הביצה תיסדק עד מאוד... תישאר שלימה...   נסו ותיווכחו.

בישול אורז מלא
על היתרונות של אכילת אורז מלא במקום אורז רגיל, אין צורך להרחיב את הדיבור, נכון? כולנו יודעים שזה בריא יותר. הבעיה היא, שלרבים מאתנו זה הרבה פחות טעים מהאורז הלבן! משום מה יש באורז המלא איזה מין טעם לוואי, ואפילו קצת ריח לא הכי מזמין..
הדרך להפטר מהריח וטעם הלוואי - היא להשרות את האורז במים במשך לילה שלם לפני הבישול.
למחרת, שופכים את המים, רוחצים את האורז היטב, מסננים אותו - וממשיכים בבישול לפי המתכון. מתקבל אורז רך וטעים, ללא שמץ של ריח או טעם לא טובים.
נסו, ותתמכרו.