קחו פטנט
לא עלינו פטריות..
לא ראיתי במו עיני, אבל שמעתי, שפטריות מגדלים על מצע של גללי תרנגולות. לפיכך, הניקוי שלהן חייב להיות יסודי. פטריות אסור לשטוף במים - המרקם הספוגי שלהן סופח אליו את המים, ומקלקל את הבישול והטיגון ואת הטעם. משום כך אני נוהגת לקלוף את הקליפה הדקיקה שעוטפת כל פטרייה. עם סכין חדה ביד אחת ומגבת נייר סופגת ביד השנייה, אני נותנת טיפול קוסמטי אישי לכל פטרייה. אני מתחילה את הקילוף מלמטה, מהחלק ממנו צומחת הרגל, וקולפת את כל הסביב. את הרגל עצמה אני מנגבת היטב עם מגבת הנייר, וגם קוצצת כמה מילימטרים מתחתית הרגל. אם המתכון דורש פטריות פרוסות, אני פורסת אותן בעזרת המדולינה של הביצים הקשות - יוצאות פרוסות דקיקות, אחידות ויפות.
אבקת סוכר
ישנן עוגות ועוגיות שצריך לזרות מעליהן אבקת סוכר. הדרך הרגילה והקובלת היא לפזר את אבקת הסוכר דרך מסננת קטנה. אבל אני אוהבת להשתמש דווקא ב.... מלחייה. אני משתמשת במיכל ריק של מלח ים, מיכל הפלסטיק הלבן שנמכר במרכולים. לא לשכוח לשים עליו מדבקה שאומרת שזו אבקת סוכר ולא מלח, כדי שלא יתחילו לצאת לכם תבשילים פולנים מתוקים..
את אבקת הסוכר אני מכניסה למיכל באמצעות משפך קטן שאני בונה מנייר, כדוגמת קונוס. ככה יש לי תמיד סוכר מוכן לזרייה, מבלי ללכלך מסננת ומבלי לנחש מה הכמות לה אני זקוקה.
ציפס פריך וטעים
הפטנט שלי שצ'יפסים אגדיים הוא להשרות אותם למשך כחצי שעה בקערה עם מים קרים ומלח. הצ'יפס סופג את המליחות מראש, ובטיגון הוא הופך להיות פריך מאד. לעיבוי המעטפת והוספת פריכות אפשר לעשות כך: להכניס לשקית ניילון גדולה כף אחת או שתיים של קמח עם קצת מלח. לסנן את הצ'יפסים ממי המלח בהם היו שרויים, לנגב אותם היטב במגבת מטבח נקייה, להכניס בכל פעם כמות של צ'יפס לשקית הניילון, לנפח אותה כמו בלון, לשקשק ולנער. שכבה דקה של קמח תצפה את פני הצ'יפס, ותיתן לו קליפה פריכה בעת הטיגון.
שישליק עסיסי
כשעושים על האש, ומכינים שישליק (בקר הודו או פרגיות או כל סוג אחר המתלבש על שיפוד עץ), יש להשרות את השיפודים בקערה גדולה עם מים ומלח, לפחות שעה לפני השימוש. השיפודים סופחים לתוכם מים, וכך בשעה שצולים את הבשר על האש, המים הספוגים בשיפודים מונעים התייבשות של הבשר. מעט המלח שנספג בשיפוד, תורם להמלחה קלה של חתיכות הבשר מבפנים, וכמובן מוסיף לטעם.
רסק עגבניות
קורה לפעמים שכמות רסק העגבניות לה אנו זקוקים לתבשיל היא גדולה או קטנה מתכולה של קופסה רגילה של רסק עגבניות. אני נוהגת לקנות קופסת שימורים גדולה של רסק, לשפוך את תכולתה לשתיים-שלוש שקיות ניילון קטנות, ולעצב מכל אחת מהן צורת נקניק. את הנקניקים אני מכניסה לפריזר, וכשאני צריכה רסק עגבניות, אני חותכת לי בסדין חדה את הכמות לה אני זקוקה מתוך הנקניק הזה.
הדפסההתוכן באתר זה קובץ ממגוון רחב של מקורות איכותיים וממספר גדול של אתרים מתחומים שונים וברובו אינו נכתב על ידנו אלא מצוטט כמו שהוא תוך מתן קרדיט ליוצריו על ידי הפניית הגולש. אם אהבתם את הכתבה אנו מזמינים אתכם לגלוש אל האתר המקורי ע"י לחיצה על הלינק בסוף הכתבה ,כמו כן, מוצג שמו של מחבר המאמר ליד הקישור לאתר המקור. אנא זיכרו כי איננו אחראים לעדכניותו של המידע או לתכנים פוגעניים לכאורה מהסיבות הנ"ל ,למרות שאנו משתדלים לפרסם רק מאמרים מאומתים ומדוייקים. כמו כן, הכניסה לאתר זה מהווה הצהרה כי אתם מוותרים בזאת על כל דרישה משפטית כעת ולאחר הגלישה באתר וכי קראתם את ההקדמה הנ"ל והבנתם אותה על כל המשתמע ממנה. יחד עם זאת, אם מצאתם כתבה המפורסמת כאן ואשר לדעתכם פוגעת בכם באיזו שהיא צורה אנא צרו קשר עמנו בהקדם
הוסף תגובה