רדיקלים חפשיים ואנטי מחמצנים

מחלות הזקנה הן : סרטן, מחלת לב, פרקינסון ואלצהיימר. כאשר הרדיקלים נתקלים בתא חלבוני נפגע ה - DNA ובסופו של תהליך נגרם גידול סרטני. כאשר הרדיקל נתקל במולקולה שומנית הוא גורם לשינוי המבנה הכימי ולעיפוש השומן ולשקיעתו על דפנות העורקים ומכאן לסתימת העורק. כאשר הפגיעה היא בתאי העצב מסתיים המצב בפרקינסון. כאשר הפגיעה בתאי המוח נגרם האלצהיימר. היסוד חמצן הוא דו ערכי. מצד אחד הוא מביא לנו חיים ומצד שני הוא לוקח את החיים מאתנו. הרדיקלים החפשיים נוצרים בגוף באופן טבעי תוך כדי פעילות מטבולית רגילה והם מתגברים בזמן הקרנות רנטגן, זיהומים של עשן, הכנסת רעלים לגוף כולל תרופות, ריסוס, צבעי מאכל וגם מפעילות גופנית מוגברת. כן, פעילות גופנית  מייצרת רדיקלים חפשיים.

עד כאן החלק הגרוע בסיפור. כשאנשים קראו את המאמר כבר בשלב זה נכנסו לדכאון. ואז באה ההרגעה בחלק השני. הגוף שלנו יודע גם להלחם ברדיקלים החפשיים ולחיילים שלו קוראים "אנטי מחמצנים" או בלועזית "אנטי אוקסידנטים". האנטי מחמצנים אלה מולקולות שונות, אשר להן עודף של אלקטרון בקליפה החיצונית. זה בדיוק אותו אלקטרון שחסר לרדיקל. כאשר שתי מולקולות כאלה מתחברות הן מחסלות אחת את השניה והופכות לגורם בלתי מזיק המופרש מהגוף. ככל שכמות האנטי מחמצנים בגוף גדולה יותר, כך יש לגוף יותר אפשרות לחסל רדיקלים. הטבע באכזריותו הרבה מספק לנו בצעירותנו כמות נדיבה של אנטי מחמצנים, אך עם העלייה בגיל פוחתת כמותם . אדם זקן שעבר את גיל הפוריות הופך למטרד למערכת ולכן הטבע מעונין לחסלו. בעינינו הענין קצת לא מוצא חן ולכן תפקידנו לדאוג לצריכת כמות מוגברת של אנטי מחמצנים יותר מהכמות שמספק לנו הטבע.

תרופות שונות כמו אנטיהיסטמינים, סטרואידים ואנטיביוטיקה לא רק מייצרות רדיקלים אלא גם חוסמות את פעילותם של האנטי מחמצנים.

ד"ר הרמן ציין כי הוא גילה 4 אנטי מחמצנים וייתכן כי יש יותר: ויטמין A , C , E והמינרל סלניום.

ויטמין A - נאגר בכבד ולכן לא צריכים אספקה רצופה. נמצא בכמות גדולה בכבד, ביצים, שמן דגים, חמאה ושמנת. המומחים מעדיפים את הנגזרת הצמחית שלו הנקראת בטא קרוטן שאינה נאגרת בכבד. היא נמצאת בירקות ובפירות בעלי צבע כתום כמו גזר, בטטה, אפרסק, אפרסמון, מילון ומשמש.

ויטמין C - פרופ' לינוס פאולינג זכה בפרס נובל על מחקריו על ויטמין C. הוא נהג לקחת תוספות של 15000 מ"ג ליום וחי עד גיל 93. הויטמין נמס במים, לא נאגר בגוף ויש צורך למלא את המאגרים כל הזמן. הויטמין נפגע ממחלות, תרופות, קפה, מתח, רעלים וכו'. תפקידו בגוף כפול. הוא גם לוחם ברדיקלים החפשיים וגם מתגבר את המערכת החיסונית, זו שלוחמת בחיידקים ובווירוסים. הגוף צריך לקבל בקביעות ויטמין C או דרך המזון או ע"י גלולות. הכמויות שלו במזון לפי סדר יורד : גויאבה, קיווי, פלפל אדום, כרוב, ברוקולי, קולרבי, תות שדה, פאפיה, לימון, תפוז. זהו ויטמין חשוב ביותר לשמירת הנעורים. כיון שלא נאגר בגוף אין חשש לקחת מינונים גבוהים שלו. הכמות המינימלית הסטנדרטית היא 500 מ"ג ליום.

ויטמין E - אחראי למניעת חמצון השומנים. זהו הויטמין החשוב ביותר למניעת מחלות לב. מופיע בטבע בכל המזונות שיש בהם שמן ובגלל דיאטות דלות שומן הוא חסר לרוב

האנשים. הויטמין עוזר להובלת חמצן לאיברים ומכאן חשיבותו לחולי לב. הוא מונע את חמצון הכולסטרול והטריגליצרידים ובכך מונע את סתימות העורקים. במזון הוא נמצא בנבט חיטה, אגוזים, שקדים, שומשום, טחינה, חמניות, אבוקדו, קוואקר וקמח מלא.

סלניום - מינרל שעובד בשיתוף פעולה עם ויטמין E ונמצא בדרך כלל במקומות שיש

ויטמין E. הסלניום חשוב כי הוא עוזר בייצור גלוטטיון שהוא אנזים המפרק רדיקלים.

הכמות הגדולה ביותר נמצאת באגוזי ברזיל.

בתחילת שנות השבעים דעכה ההתלהבות מהאנטי מחמצנים כמו כל אופנה אחרת. אבל בתחילת שנות השמונים הגיע השינוי. האמריקאים התרגזו על היפנים לא רק בגלל המכוניות שהם מייצאים לאמריקה אלא גם בגלל העובדה שהנשים היפניות חולות ב - 70% פחות בסרטן השד ובאיבוד סידן. מה פתאום ? מה יש ליפניות שאין לאמריקאיות ? רשות המזון האמריקאית שלחה את ד"ר דנהאם הרמן כדי לבדוק את הנושא. בהתחלה חפשו בסושי ולא מצאו כלום. אחר כך עברו לסויה ואז גילו 2 חמרים ייחודיים לסויה שנקראים ג'ניסטאין ודאידזאין. הראשון מונע מחלות סרטן על בסיס הורמוני המין כמו סרטן השד והערמונית. השני מונע בריחת סידן. שניהם אנטי מחמצנים חזקים. ד"ר הרמן המשיך לחקור מזונות נוספים וגילה ים של אנטי מחמצנים להם קרא פיטוכימיקלים - כימיקלים מן הצומח. עד היום התגלו למעלה מ - 4000 סוגים שונים של פיטוכימיקלים שחולקו למשפחות. הגזר למשל מכיל לא פחות מ - 17 סוגים שונים של אנטי מחמצנים ממשפחת הקרוטנואידים. עכשיו רק התחילו להבין מדוע הצמחונים בריאים יותר מאוכלי הזבל. הסיבה להמצאות כמות גדולה כל כך של אנטי מחמצנים היא כי ישנם סוגים שונים של רדיקלים חפשיים וכל אנטי מחמצן מתאים לרדיקל אחר. המחקרים שנעשים בשנים האחרונות מקשרים בין סוג מסוים של אנטי מחמצן למחלה מסוימת.

להלן רשימה של מספר אנטי מחמצנים החשובים והידועים ביותר :

ליקופן - אנטי מחמצן חזק בעל צבע אדום שנמצא בעיקר בפירות וירקות בעלי צבע אדום כמו עגבניה, אבטיח, פלפל אדום, תותים ואשכולית אדומה. עדיף לאכול פלפל אדום לא רק בגלל הליקופן אלא גם בגלל שהוא מכיל יותר ויטמין C מאשר הירוק. גם האשכולית האדומה עדיפה על הצהובה מאותה סיבה.

גלוטטיון - שילוב של חומצה אמינית המפעילה אנזים שנקרא פראוקסידאז המנטרל רדיקלים בצורה אגרסיבית. מונע מחלות כמו שגרון, לחץ דם, מחלות לב. החומר פעיל ביותר על המערכת החיסונית ואחראי לטיפול בחימצון השומנים בגוף. כמותו בגוף גדלה עם ויטמין C וסלניום. נמצא בגזר, עגבניות, תפוז, אגוזי מלך, אבוקדו, מלון, אשכולית, תותים, ברוקולי, אפרסק בצל וביצים.

10Q- המפורסם ביותר. מיוצר גם בגוף. נמצא בביצים ,כבד, מקרל וסרדינים וכן בפירות ים. קשור מאוד בבריאות הלב. מונע חמצון שומנים, מוריד לחץ דם גבוה, מעורר זכרון וקשור במבנה המיטוכונדריות המשפיעות על ייצור האנרגיה בגוף.

קווארצטין - אנטי מחמצן חזק שנמצא בבצל, תפוחים, חסה, ענבים, הדרים ופטרוזיליה. מונע פעילות אנזימים המעודדים סרטן. הוא גם יעיל נגד אלרגיות על ידי חסימת ההיסטמינים שהגוף מייצר. הוא גם מדלל דם ומונע הווצרות קרישי דם.

הענבים מכילים גם פוליפנולים המונעים מחלות לב כליליות

סולפורפן - נמצא בעיקר במשפחת המצליבים ובמיוחד בכרוב ובברוקולי.

קטצ'ין - נמצא בעיקר בתה ירוק. בעל יכולת אנטי סרטנית מובהקת.

לוטאין - אנטי מחמצן הפועל נגד מחלת הסרטן. נמצא בקיווי, אפרסק, פפאיה, תפוז, ברוקולי, שעועית, תפוח אדמה, מלון.