עייפות, רוגז, מיגרנה, עודף משקל, בעיות עיכול, כאבי פרקים, סיוטי לילה, חרדה, קוצר נשימה, סחרחורת, רעב חזק לממתקים, טשטוש הראייה, בלקאאוט, העדר דחף מיני, דכאון, אסטמה, הזעה, רגליים קרות, אלרגיות, אולקוס, צלצולי אזניים, מתח קדם ווסתי.

נראה שחוץ ממים בברך יש כאן את כל המחלות. זה מראה עד כמה המוח שלנו אכזר כאשר לא מספקים לו את הסחורה ( סוכר ).

את המחלה גילה ד"ר סיל האריס ב - 1924 באותו הזמן שגילו את האינסולין. מתברר שכל אדם שביעי סובל מהיפוגליקמיה לפחות חלק מהזמן ומבין השמנים שליש סובלים באופן קבוע. העצוב הוא שאף לא אחד מהם יודע על זה. הסימפטומים הם רבים וכל אחד מהם מאובחן במחלה אחרת. רבים מאובחנים כבעלי נטיות פסיכוטיות ומופנים לפסיכיאטר. במקרים קיצוניים הם מוגדרים משוגעים. האלרגיים נשלחים למחלקה לאלרגיות. השמנים נשלחים לדיאטה דלת קלוריות. בעלי המיגרנות לוקחים אופטלגין. אלה עם כאבי פרקים מקבלים קורטיזון. לבעיות עיכול מקבלים תרופות סותרות חומצה. את העייפים שולחים לנוח אחרי צהריים ולעצבנים נותנים ולריאן, ומי שרץ לאכול ממתקים אומרים לו שאין לו אופי. ומי מקבל טיפול נגד היפוגליקמיה ? אף אחד.

כדי לאתר היפוגליקמיה יש לבצע בדיקת העמסת סוכר במשך 6 שעות. שותים 50 גרם גלוקוזה ומבצעים מספר בדיקות דם. בדיקה לא נעימה. אפשרות נוספת היא לעבור לדיאטה נוגדת היפוגליקמיה כפי שמוסבר בהמשך ולראות אם הסימפטומים עוברים.

סוגי סוכר - גוף האדם מכיר רק סוג אחד של סוכר וזה גלוקוזה. בעזרת הורמון האינסולין המופרש מהלבלב הגוף מנצל את הגלוקוזה לדלק כדי להפעיל את מערכות הגוף. מכאן שכל סוגי האנרגיה מהמזון הופכים בשעת הצורך לגלוקוזה.

לקטוזה - סוכר החלב שמתפרק בעזרת האנזים לאקטאז לגלוקוזה במעי הדק.

מלטוזה - סוכר הדגנים, נמצא בשעורה והופך בעזרת אנזימים לגלוקוזה.

פרוקטוזה - סוכר הפירות, נמצא בדבש ובפירות. אינו דורש התערבות אינסולין ומעלה רק במקצת את רמת הסוכר בדם, נספג ישירות לתאים ומכאן ההבדל הגדול בינו ובין הסוכרים האחרים. חולי סכרת יכולים לאכול כמות מסוימת ממנו בלי להנזק.

סוכרוזה - הסוכר הלבן. מתפרק במעי הדק לגלוקוזה ופרוקטוזה. דורש לשם פירוקו מספר ויטמיני B ולכן אכילה מופרזת ממנו מחסלת את מאגר ויטמיני B בגוף ביחד עם העלאת רמת הגלוקוזה בדם. נחשב לרעל של המאה העשרים.

עמילנים - מולקולות מורכבות של גלוקוזה. נמצאות בתפוחי אדמה, בננות וחיטה.

איך בכלל נוצרת רמת סוכר נמוכה בדם ? כדי להסביר נצטרך לסטות טיפה ולהגדיר מושג חדש : "אינדקס גליקמי". אינדקס גליקמי של מזון הוא מדד המלמד עד כמה אכילתו של מזון מסוים משפיעה על עליית רמת הסוכר בדם לאחר אכילתו. אם האינדקס הגליקמי גבוה עולה רמת הסוכר מהר והרבה. הגוף נאלץ להפריש אינסולין להורדת רמת הסוכר. חלק מהסוכר עובר לכבד ונהפך לגליקוגן. חלק אחר מהסוכר נכנס לתאים ומשמש לדלק מהיר והיתרה הופכת לטריגליצרידים שהם בעצם שומנים. לכן, עודף סוכרים בדם גורם להשמנה, סכרת ומחלות לב. כדי למנוע זאת עלינו להקפיד לאכול מאכלים בעלי אינדקס גליקמי נמוך ובכך להמנע מהעלאת רמת הסוכר בדם. כדי לבנות את הטבלה נתנו ללחם לבן את האינדקס 100 ולפיו בנו את כל היתר.

להלן התוצאות :

40 - 20 - קטניות כמו סויה, שעועית, יוגורט, אשכולית, אגוזים.

50 - 40 - עדשים, חלב סויה, משמש, חומוס, אפונה, פרוקטוזה.

60 - 50 - אגסים, תפוח עץ, עגבניות, שעורה, תפוז, תות.

70 - 60 - אפרסק, בטטה, לחם שיפון, ענבים, סלק, גזר.

80 - 70 - לחם מחיטה מלאה, קיווי, כוסמת, שבולת שועל, תירס, אורז מלא, צימוקים.

100 - 80 - מנגו, תפוחי אדמה, פפיה, פיצה, סולת, מלון, אננס, בננות.

100 - לחם לבן.

100+ - אבטיח, תפוחי אדמה במיקרוגל, פריכיות אורז, גלוקוזה, קורנפלקס, סוכר.

מסקנות : הירקות שאינם מופיעים בטבלה , האינדקס שלהם נמוך מ - 20.

גם האינדקס של בשרים, דגים וביצים נמוך מ - 20.

הקטניות נמצאות בראש הרשימה מה שהופך אותם למועילים להורדה ולייצוב רמת הסוכר.

פירות - המתיקות נובעת מתכולת הגלוקוזה. אבל בגלל מרכיב הפרוקטוזה בפרי והסיבים הרבים אזי הם בעלי אינדקס גליקמי נמוך יותר מהמצופה. פירות כמו אבטיח, בננה, מלון ותמרים הם בעלי אינדקס גבוה ולא מומלצים בזמן הרזייה ולהיפוגליקמיים. יתר הפירות מותרים לאכילה.

דגנים מלאים הם בעלי אינדקס נמוך יותר מהדגנים המלוטשים.

אין קשר בין הערך הקלורי לאינדקס הגליקמי ומכאן ההבדל בהתיחסות כפי שיובא בהמשך.

רמות סוכר בדם - גוף האדם בנוי לעכל מזון טבעי בלבד. במזון כזה רמת הסוכר אינה עולה הרבה ולכן גם כמות האינסולין המועברת לדם היא קטנה. האכל התעשייתי ויחד אתו הכמויות הגדולות של הסוכר הלבן גרמו להעלאה דרסטית ברמת הסוכר בדם ולכן גם לשפיכה מוגזמת של אינסולין אל הדם. הדבר גורם לעלייה חדה ברמת הסוכר שלאחריה ירידה חדה בעקבות האינסולין. הירידה החדה גורמת למצב ההיפוגליקמי הגורם לתופעות הלוואי שצויינו ובמיוחד לרעב לממתקים. עם האכילה הבאה עולה שוב רמת הסוכר, האינסולין מורידו וכך נוצרת נדנדה של עלייה וירידה של רמות הסוכר שהם בעצם ההיפוגליקמיה. הסכרת היא מצב קבוע של עודף סוכר וההיפוגליקמיה היא מצב משתנה של עודף וחוסר. בהסתברות גבוהה ההיפוגליקמיה מביאה אחריה סכרת בגלל התעייפות מנגנון האינסולין.

הקשר למחלות - מה הקשר בין ההיפוגליקמיה לבין מחלות אחרות ?

מיגרנה - גלוקוזה היא הדלק היחיד למוח. כאשר יורדת רמתה בדם המוח מתחיל לשאוב כמויות גדלות של דם כדי לספק את הסוכר החסר. הכמות הגדולה של הדם מרחיבה את נימי הדם ויוצרת לחץ על העצבים. המיגרנות מופיעות בדרך כלל עם ההשכמה כאשר רמת הסוכר נמוכה, לפני קבלת הווסת, אחרי שתיית אלכוהול, בזמן דכאון, לחץ או לאחר תרגילי התעמלות מעייפים.

אסטמה - קיים קשר הורמונלי הדוק בין האינסולין והקורטיזון שהוא הורמון המופעל בתנאי לחץ. רמה גבוהה של אינסולין גורמת לרמה נמוכה של קורטיזון ולרמה גבוהה של היסטמין שהוא מעורר אלרגיות ידוע. אסטמה וקדחת השחת הם הנפוצים בין סמפטומי האלרגיות.

דלקת פרקים - הקורטיזון הוא ההורמון העיקרי הפועל נגד דלקת פרקים. בגלל הקשר ההפוך אינסולין קורטיזון נמצא הקורטיזון בכמות מועטה כאשר יש הרבה אינסולין.

מחלות לב - עלייה ברמת האינסולין מגבירה את קצב ייצור הטריגליצרידים ובמקביל גם עלייה בייצור הכולסטרול בכבד תוך כדי מעבר האינסולין בו. האינסולין מעלה לא רק את הטריגליצרידים אלא גם מוריד את הכולסטרול HDL וזה כבר שילוב קטלני. מכאן שתזונה עתירת סוכרים היא הגורם הראשוני והמשפיע ביותר על מחלות לב ולא השומנים.

השמנה - אחד המיתוסים הקשים ביותר לשבירה הוא שהשמנה נגרמת כתוצאה מעודף קלוריות. ברור שאם נגדיל את צריכת הקלוריות בכמה אלפים נשמין בגלל הכמות העצומה של המזון, אך מרחק רב בין זה לבין לספור כל קלוריה. הסיבה האמיתית להשמנה היא עודף סוכר, מאכלים בעלי אינדקס גליקמי גבוה, שחרור אינסולין, הפיכת עודפי הסוכר לטריגליצרידים שהם בצורה פשוטה שומן.

הרזייה - הורמון נוסף שמשחרר הלבלב הוא הגלוקגון. זהו בדיוק ההורמון ההפוך מהאינסולין. תפקידו של הורמון זה הוא להפוך את השומנים בגוף לדלק. הורמון זה משתחרר לגוף רק כאשר אין כבר אינסולין בדם. אבל אם אנחנו אוכלים כל הזמן מאכלים בעלי אינדקס גליקמי גבוה יש כל הזמן אינסולין בדם ואז הגלוקגון לא יכול לתפקד. ד"ר קארל אטקינס פיתח לפני 30 שנה דיאטה דלת פחמימות בצורה קיצונית וגרם לאנשים לרזות, להוריד כולסטרול וכל זה בלי לספור קלוריות ובלי להיות רעבים כאשר התזונה מתבססת על חלבונים ושומנים ובלי פחמימות. ההצלחה שלו זה 30 שנה מוכיחה כי הפתרון נמצא בכוון זה ולא בכוון הרעבה.

הפתרון - אז מהו הפתרון להיפוגליקמיה ? - הטיפול בהיפוגליקמיה מתבסס על  ייצוב רמת הסוכר בדם.

1.                  יש להוריד דרסטית את כמות הפחמימות ולהמנע מסוכר, ממתקים, קמח לבן.

2.                   יש לאכול 6 - 5 ארוחות קטנות ביום כולל ארוחת לילה קלה. אין לדלג על אף ארוחה.

3.                   יש להגדיל את כמות החלבונים בתפריט על חשבון הפחמימות.

4.                   יש להמנע מעישון, קפה, ואלכוהול - כולם מעלים את רמת הסוכר.

5.                   יש להרבות במזונות בעלי אינדקס גליקמי נמוך ולהמנע מאינדקס גבוה.

מאכלים מומלצים :

ירקות - כולם.

כל משפחת האגוזים כולל שקדים וחמניות, טחינה.

פירות - תפוח, משמש, אשכולית, תפוז, אפרסק, אגס.

שתייה - מיץ תפוזים, אשכוליות ולימון לא ממותק. מים מינרליים, תה צמחים.

קטניות - סויה, חומוס ושעועית.

בשר -  כל הסוגים. עדיפים דגים, כבד ועוף.

ביצים.

מוצרי חלב - שמנת, חמאה, יוגורט, גבינות.

כמות מוגבלת  :

דגנים מלאים - כוסמת, אורז מלא, לחם מחיטה מלאה..

להמנע :

אבטיח, מלון, בננות, תמרים, צימוקים, דבש, תפוחי אדמה.

להמנע לחלוטין :

סוכר, שוקולד, עוגות, גלידה, דגנים מלוטשים מקמח לבן ואורז, דברי מאפה, ספגטי, מקרוני ופיצה.

מלח - אסור כי משבש את מאזן הנוזלים בגוף.

תוספים מומלצים - אבל רק באישור מומחה :

מינרלים - כרום, אבץ, מגנזיום, סידן ואשלגן.

ויטמינים - B קומפלקס, C , E.

שמרי בירה - מכילים כמות גבוהה של המינרל כרום וכן ויטמיני B וחלבונים.

אלרגיות

אלרגיות נגרמות על ידי חמרים זרים החודרים אל הדם דרך העור או דרך האף, הריאות, או מערכת העיכול, המביאות לתגובה ביוכימית מופרזת של המערכת החיסונית. החמרים הזרים נקראים אלרגנים. הם יכולים להיות חלבונים בלתי מעוכלים, תרופות, אבקות פרחים, קשקשי חיות, קוטלי חרקים, כימיקלים המוספים למזון ועוד. האלרגיות הן בדרך כלל תורשתיות, אך יכולות להווצר או להתגבר על ידי תזונה גרועה.

האלרגיות מתחילות בגיל צעיר בגלל שימוש מופרז בחלב פרה. חלב זה מכיל חלבון הנקרא קזאין בכמות של פי 3 מהכמות בחלב אם. חלבון זה איננו מתעכל בשלמותו ואחת מחומצות האמינו המרכיבות את החלבון ושנקראת היסטידין נהפכת בעזרת בקטריות הרקבון במעיים לאלרגן ידוע הנקרא היסטמין. ההיסטמין מנוטרל בדרך כלל על ידי הכבד בעזרת אנזים הנקרא היסטמינז. הכבד לא יכול לייצר את האנזים אם הדיאטה חסרה מגנזיום, ויטמין E וכולין שהוא אחד מויטמיני B. התרופות שהן אנטי היסטמינים ואנטיביוטיקה מעמיסים רעלים על הכבד וכך מקטינים את ייצור האנזים היסטמינז.

האלרגנים אינם מזיקים לגוף כל עוד הם אינם חודרים לדם. הם גדולים מדי כדי לחדור דרך רקמות בריאות. ויטמין A מונע חדירתם של חיידקים ובקטריות אל התאים. ויטמין E חשוב כי חסרונו גורם להריסת הויטמין A והחומצה הלינולאית על ידי החמצן. ויטמין 5B הידוע בכינוי חומצה פנטוטנית מהווה גורם עיקרי בשמירה נגד אלרגיות. הגוף מייצר קורטיזון על ידי בלוטות יותרת הכלייה. אם מייצרות הבלוטות מספיק קורטיזון הדבר מונע השפעת האלרגנים. הבלוטות האלה חייבות לקבל אספקה סדירה של ויטמין 5B. חלק גדול מהחומצה הפנטוטנית נהרס על ידי עיבוד המזון, על ידי פיסטור החלב וגם אבקות החלב שנותנים לתינוקות מחוממות לדרגות גבוהות עד שכל החומצה הזו נהרסת. תינוקות שיונקים חלב אם אינם נתקפים באלרגיות בגלל המצאות הויטמין בחלב אם. גם מצבי לחץ מגבירים את פעילות בלוטת יותרת הכלייה ויחד אתה את הדרישה לויטמין זה ולכן יש אנשים שנתקפים באלרגיה בתקופות של לחץ.

ויטמין C -  בנוכחותו של ויטמין זה דרושה פחות חומצה פנטוטנית. הויטמין מזרז התרבותה של בקטריית מעיים המייצרת את ויטמיני B. ויטמין C גם דרוש כדי לייצר קורטיזון בגוף האדם. כחומר מטהר הוא מסוגל לנטרל חמרים אלרגנים. כמות הויטמין הדרושה לגוף משתנה לפי עצמת האלרגיה.

בלוטות יותרת הכלייה מיצרות הורמון נוסף בשם אלדוסטרון המונע איבוד נתרן בשתן. כאשר הבלוטות תשושות הולך לאיבוד נתרן עד שכמויות של מים חודרות לתאים וגורמות להם להתנפח ולהיות מודלקים. לפיכך , אף סתום, דמעות ,נזלת ורקמות נפוחות אפיניות לאלרגיות.

הטיפול באלרגיות בחלקו לוקה בטעות. נתינת אנטיהיסטמינים פסולה כי היא מעמיסה על הכבד רעלים נוספים ומשבשת את המערכת החיסונית. הוצאת מאכלים גורמי אלרגיות נכונה בתחילת הטיפול. הטיפול הנכון הוא טיפול מן השורש הכולל מספר מרכיבים.

בתחילה יש לנקות את הכבד, הדם והמעיים ובמיוחד בקטריות הרקבון. יש להוריד מהתפריט סוכר לבן, קמח לבן מזוקק ולהמנע מצבעי מאכל, חמרים משמרים ותרופות. יש להגדיל את כמות הפירות ומיצי הפירות ומרקים שונים כדי לנקות את הדם והכבד. יש לשקול תוספות של חיידקי אסידופילוס בגלולות יחד עם יוגורט כדי להגדיל את כמות החיידקים הטובים.

בשלב שני יש לבנות דיאטה המכילה את כל המרכיבים הלוחמים באלרגיה. דיאטה זו דומה מאוד לדיאטה שהומלצה במצבי לחץ , אך עם שנויים מסוימים: חלבון מלא בכמות 50 גרם ליום, ויטמין A, C, E, חומצה פנטוטנית, כולין, מגנזיום ו - 6B.

המזונות המומלצים למקרים של אלרגיות :

פירות ומיצי פירות.

מרקי ירקות מכל הסוגים.

ירקות ובמיוחד ירוקי עלים כמו חסה, כרוב , פטרוזיליה וברוקולי.

דגים כמו סלמון, סרדינים, מקרלים וטונה אשר מכילים חומצות שומן חיוניות מסוג אומגה 3 אשר חשובים במיוחד להווצרות פרוסטגלנדינים, שהם הורמונים קצרי טווח אשר תפקידם בין היתר למנוע הווצרות דלקות ואלרגיות. יש להמנע במקביל מבשר בקר לסוגיו.

יש לוודא כמות חלבונים נאותה לפי גרם חלבון על כל קילו משקל גוף.

ביצים מומלצות מאוד אך רק לאחר בדיקה כי האדם אינו אלרגי להן.

נבט חיטה מומלץ מאוד למי שאינו אלרגי לגלוטן שבחיטה. נבט החיטה מספק חלבונים, מינרלים וויטמינים מקבוצת B אשר כולם חשובים למלחמה באלרגיה.

ירקות ממשפחת הסולניים מועדים לפורענות עבור אנשים אלרגיים : תפוחי אדמה, עגבניה וחצילים. יש להמנע מאלו כדי להמצא בצד הבטוח.

מוצרי חלב - להוציא באופן מלא למשך חודש ולבדוק את ההשפעה.

אנטי מחמצנים הם הלהיט העכשווי. ויטמינים כמו C, E בטא קרוטן סלניום ויתר הפיטוכימיקלים משמשים היום לעזרה לסובלים מאלרגיות.

במידה ולא אוכלים את הנ"ל יש אפשרות לתת גלולות כדלקמן :

ויטמין C - 500 מ"ג ליום.

ויטמין B קומפלקס 50B - עבור חומצה פנטוטנית, 6B וכולין.

ויטמין E - 200 יב"ל.

ויטמין A - כוס מיץ גזר 3 פעמים בשבוע.

כדי להמנע מחלבון בלתי מעוכל יש להמנע מסוגי בשר קשים לעיכול כמו בשר בקר ולהעדיף דגים ועוף. בנוסף יש להמנע מלערב חלבונים ופחמימות כדי למנוע עיכול לא שלם של החלבון והפחמימות כפי שהוסבר בפרק על אכילה מתואמת.